מנשה ידידי השלום והברכה! 03-06-2012
גדולתו של אדם היא בכך שהוא שיודע להכיר בטעותו ולהודות בכך ולחזור בו. כמו שאמרו חז"ל מודה ועוזב ירוחם.כמי שמכיר ומוכיר אותך עשרות בשנים קשה לי לכתוב לך מכתב זה.אך אני לא יכול שלא להגיב.
ביום חמישי האחרון נפגשנו חבריי למטה המאבק תחת גשם זלעפות בצומת הקרח. חצי שעה לפני המועד המתוכנן להפגנה כשאני היחיד שלא ידעתי על הכתבה הקטלנית שלך. הזעם בקרב חבריי כלפיך היה כה רב יותר מאשר על שר התחבורה ועל רכבת ישראל ביחד. הם טענו שכתבת כתבה שתוקפת אותנו על הביטול ואני הגנתי עליך ואמרתי שזכותך להתנגד לביטול ההפגנה וזכותך לכתוב על כך.
כעת אספר לך על מהלך הפעולה שלנו כדי שתוכל לפרסם בגליון הקרוב.
תחת גשם שוטף הנפנו שלטים וצעדנו לכיוון פסי הרכבת כשכל הדרך אנחנו מקבלים עידוד מהנהגים שעברו במקום אם בצפירות קצובות ואם במילות עידוד והאמיצים שבהם ירדו והצטרפו אלינו .ניר כהן ממסעדת אנט יצא עם קנקני תה לחלק לחברים.וכך גם ג'ליל ממסעדת סמיר הגיע עם טרמוס ענק. .כשהגענו לפסי הרכבת אחד הפעילים עלה על פסי הרכבת בגבורה עילאית סימן לרכבת לעצור הרכבת עצרה המחסום עלה וכלי רכב התחילו לנסוע זו הייתה הרגשה עילאית. באותו רגע התקשרתי אליך כדי לשתף אותך בחוויה אך לא הייתה תשובה השארתי לך הודעה במשיבון כדי שתחוש מעט את מה שקרה במקום. פעולה זו של אותו בחור הזכירה לי את הפגנת הסטודנטים בכיכר טיאננמן בביג'יינג כשסטודנט סיני בודד עמד מול טנק ועצר אותו. לאחר מכן עצרנו שתי רכבות נוספות עד שהגיע למקום מפקד התחנה עם כוח שוטרים גדול ואיים על רונן עליי ועל עוד פעילים במעצר. הסיפוק היה עצום כששמעתי בחדשות השעה שש תוך כדי החלפת בגדיי הרטובים עד לשד עצמותיי על שיבושים בתנועת הרכבות.
לאחר מכן קראתי את הכתבה כמו בכל שבוע אך חשכו עיני קראתי שוב ושוב ולא מאמין. מנש ידידי זו לא ביקורת זו מתקפה קשה."יפיופים"?""מפונקים"?אנחנו לא.אנחנו הפנים היפות של העיר. אנחנו יפים בלי מרכאות והייתי מוסיף יפים ואמיצים וזה עולה לנו זמן כסף ישנן אמהות צעירות שמזניחות את הבית ואת הילדים אחדים מאיתנו משלמים על כך מחיר אישי כבד, רונן למשל משקיע יותר זמן על פעילות זו מאשר על העבודה. וכך גם אחרים. נכון עשינו פעולת שטח יסודית חילקנו פליירים הדבקנו מודעות חיממנו את השטח אספר לך עוד משהו יום אחד לקחתי רגלי את הדס לוי אישה בהריון לשכונת דהמש לחלק פליירים ולשכנע את תושבי השכונה לבוא להפגנה והיא עשתה זואת בגבורה. אבל מנש היקר אנחנו עשינו זאת ולא אחרים עשו עבורנו.אישית אמרתי לך בשיחת טלפון שהתנגדתי לדחיית ההפגנה אך קיבלתי את החלטת הרוב. אך כשראיתי את עוצמת הגשמים ואת הבוץ שהיה במקום שמחתי שזו ההחלטה שהתקבלה.
ולמי אתה קורא לדגל ליואל לביא אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.ולסכום מנש היקר בגליון הבא אני מקווה שתדע להתעלות על עצמך להתנצל לפרגן לפרסם את הפעולות שנקטנו.ובכך נפסיק את "מלחמות היהודים" כדי שנוכל להוציא את האנרגיות החוצה ולא פנימה. ובא לציון גואל
בברכה
דוד שובט חברך
ערב טוב חברים יקרים!
היום הצלחתי סופסוף לתפוס את מנשה בטלפון. "והכנסתי" בו כהוגן דרשתי ממנו התנצלות העמדתי אותו במקומו. הזכרתי לו גם את מה שהוא אמרהשמיץ את יואל לביא באותו בוקר בניר צבי כשצולמה הכתבה לערוץ 10 בסיומת של מרוץ החלזון. הזכרתי לו שהוא אמר את הדברים בנוכחות 8 אנשים ולכן החנופה שלו לאותו יואל שהוא הרבה להשמיץ לא מובנת לנו. הוא לא ניסה להכחיש את הדברים אבל העלה טענה מעניינת, הוא ביקש להודיע לכם לא לקחת את דבריו יותר מדי ברצינות לדבריו הוא עושה זאת בכדי לחמם את השטח ולהוציא את הרמלאים מהאדישות אני לא קונה טענה זו אך יש בה הגיון מסויים. אני אישית מרגיש שהוא הגביר את רוח הקרב אצלנו. הוא גם הבטיח לי שיפרגן בהמשך
פורים שמח ושבת שלום
דוד שובט
בוקר טוב דוד,
דבר ראשון - כל הכבוד על המילים, אלוף של ממש.
מנשה ביקש לא לקחת את דבריו יותר מידי ברצינות, כי הוא רואה שהוא הולך להסתבך עם המפקד שלו.
לא מצאו חן בעיניו כל הדברים שנאמרו ואין לו איך לצאת מזה בדרך מכובדת.
שתהיה שבת שלום
גלית
תחת גשם שוטף הנפנו שלטים וצעדנו לכיוון פסי הרכבת כשכל הדרך אנחנו מקבלים עידוד מהנהגים שעברו במקום אם בצפירות קצובות ואם במילות עידוד והאמיצים שבהם ירדו והצטרפו אלינו .ניר כהן ממסעדת אנט יצא עם קנקני תה לחלק לחברים.וכך גם ג'ליל ממסעדת סמיר הגיע עם טרמוס ענק. .כשהגענו לפסי הרכבת אחד הפעילים עלה על פסי הרכבת בגבורה עילאית סימן לרכבת לעצור הרכבת עצרה המחסום עלה וכלי רכב התחילו לנסוע זו הייתה הרגשה עילאית. באותו רגע התקשרתי אליך כדי לשתף אותך בחוויה אך לא הייתה תשובה השארתי לך הודעה במשיבון כדי שתחוש מעט את מה שקרה במקום. פעולה זו של אותו בחור הזכירה לי את הפגנת הסטודנטים בכיכר טיאננמן בביג'יינג כשסטודנט סיני בודד עמד מול טנק ועצר אותו. לאחר מכן עצרנו שתי רכבות נוספות עד שהגיע למקום מפקד התחנה עם כוח שוטרים גדול ואיים על רונן עליי ועל עוד פעילים במעצר. הסיפוק היה עצום כששמעתי בחדשות השעה שש תוך כדי החלפת בגדיי הרטובים עד לשד עצמותיי על שיבושים בתנועת הרכבות.
לאחר מכן קראתי את הכתבה כמו בכל שבוע אך חשכו עיני קראתי שוב ושוב ולא מאמין. מנש ידידי זו לא ביקורת זו מתקפה קשה."יפיופים"?""מפונקים"?אנחנו לא.אנחנו הפנים היפות של העיר. אנחנו יפים בלי מרכאות והייתי מוסיף יפים ואמיצים וזה עולה לנו זמן כסף ישנן אמהות צעירות שמזניחות את הבית ואת הילדים אחדים מאיתנו משלמים על כך מחיר אישי כבד, רונן למשל משקיע יותר זמן על פעילות זו מאשר על העבודה. וכך גם אחרים. נכון עשינו פעולת שטח יסודית חילקנו פליירים הדבקנו מודעות חיממנו את השטח אספר לך עוד משהו יום אחד לקחתי רגלי את הדס לוי אישה בהריון לשכונת דהמש לחלק פליירים ולשכנע את תושבי השכונה לבוא להפגנה והיא עשתה זואת בגבורה. אבל מנש היקר אנחנו עשינו זאת ולא אחרים עשו עבורנו.אישית אמרתי לך בשיחת טלפון שהתנגדתי לדחיית ההפגנה אך קיבלתי את החלטת הרוב. אך כשראיתי את עוצמת הגשמים ואת הבוץ שהיה במקום שמחתי שזו ההחלטה שהתקבלה.
ולמי אתה קורא לדגל ליואל לביא אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.ולסכום מנש היקר בגליון הבא אני מקווה שתדע להתעלות על עצמך להתנצל לפרגן לפרסם את הפעולות שנקטנו.ובכך נפסיק את "מלחמות היהודים" כדי שנוכל להוציא את האנרגיות החוצה ולא פנימה. ובא לציון גואל
כתושב העיר שתקוע בפקקים בכל בוקר ביציאה מהעיר ובערב בכניסה לעיר עקב מחסומי הרכבת קשה לי מאד להצדיק את ההסגר של הרכבת צריך לזה פתרון ,לא .העיר רמלה לוד והסביבה המון אנשים נמצאים בסכנת חיים ולא מודעים לכך. אני קורא לכל אחד לחתום על העצומה כדי שימצאו פיתרון לכולנו.
